החלטה בתיק ב"ל 6198-03-12

טענות התובע

2.         לטענת התובע, הוא לקה באירוע מוחי ביום 14.2.11, ואירוע זה נגרם עקב אירועים חריגים בעבודתו. האירוע החריג הראשון היה שיחה קשה וטעונה מיום 4.2.11 עם חברי הוועד במקום עבודתו. לאחר מכן, ביום 13.2.11 גילה, כי נקבעה לו פגישה עם הסמנכ"ל ליום 14.2.11, אשר בה ינכחו גם חברי הוועד. דבר זה הלחיץ אותו מאוד, מאחר וידע שכל המעורבים יבואו אליו בטענות. ביום 14.2.11, בדרכו למכוניתו לשם נסיעה לפגישה, נפלו מפתחות הרכב, הוא ביקש להרימם, וכשהתרומם נפגע בראשו מהרכב.

            התובע החל לנסוע למקום עבודתו, לא יכל להמשיך, חזר לביתו, אשתו הסיעה אותו אל בית החולים, ושם התברר כי עבר אירוע מוחי.

טענות הנתבע

3.         לטענת הנתבע במסגרת כתב ההגנה, אין עסקינן באירוע חריג. הנתבע גורס כי השפעת העבודה, גם אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

4.         בסיכומיו הסכים הנתבע, כי ביום 4.2.11 התקיימה פגישה קשה וטעונה, שניתן לראות בה אירוע חריג.

לעומת זאת, אין כל הוכחה לעניין מצבו הנפשי של התובע לאחר פגישה זו עד ליום 14.2.11. בנוסף, הדבר אינו עולה מההודעה לחוקר המוסד, וכן אינו מתועד במסמכים הרפואיים הראשונים.

            לעניין החבלה בראש, ניתן להסכים שכך מסר התובע, וניתן להפנות שאלה בנושא זה למומחה.

5.         התובע הגיש 3 תצהירים, אחד מטעמו ושניים מטעם עדים שהביא. ביום 10.1.13 נערך דיון בתיק, ובו העיד התובע, וכן העיד עד מטעמו. באשר לעד השלישי, צבי כפיר, מסר הנתבע כי אין לו שאלות אליו. בתום הדיון סיכמו הצדדים בע"פ.

הדין החל

בפסק הדין ב פרשת אליהו לוי סיכם בית הדין הארצי לעבודה את ההלכה בנושא בהאי לישנא:

" באשר לטענת המערער לפיה יש לבחון את האירוע מנקודת המבט הסובייקטיבית שלו בלבד יוזכר, כי בהתאם לפסיקתנו, לצורך הוכחת אירוע חריג בעבודתו של נפגע, נדרשת הן הוכחה אובייקטיבית והן הוכחה סובייקטיבית. שהרי לא יעלה על הדעת כי כל אימת שנפגע טוען כי אירע לו אירוע חריג בעבודתו, מבלי שיש לטענה זו תימוכין בראיות אובייקטיביות חיצוניות, תתקבל טענתו וימונה מומחה רפואי. הכללים להכרה באירוע בעבודתו של נפגע כאירוע חריג פורטו בפסק הדין בעניין סידה שניתן זה לא מכבר ( עב"ל 502/09 סידה - המוסד לביטוח לאומי  ניתן ביום 21.10.2010), כך:

'על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות אירוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם.

  משמעות הדבר: ראשית - שעל התובע להוכיח קרות מאורע אוביקטיבי בעבודתו. כלומר, מאורע הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום כך שניתן יהיה לקבוע שביום זה וזה בשעה כזאת וכזאת אירע כדבר הזה והזה.

שנית - על התובע להוכיח קרות אירוע חריג לגביו. אירוע חריג כאמור יכול למצוא ביטויו אצלו; או בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן. ....

שלישית - על התובע להוכיח, כי אותו מאורע חיצוני אובייקטיבי בעבודתו גרם לו לדחק הנפשי הבלתי רגיל.

רביעית - משמעות חובת הוכחת האמור הינה, שעל התובע להוכיח ובסבירות העולה על 50% את גירסתו לדחק נפשי בלתי רגיל הנגרם לו בעטיו של מאורע בעבודתו ' ".